41 / 64
41
, ראש השנה תשע"ז
2016
ספטמבר
268
גיליון
|
|
להקשיב לדור הזה
אחד השחקנים על הבמה,
שהקליט שיחות שכאלו, הוא
לא אחר מאשר ארז שהרבני,
שגם גדל בכפר ורדים. ארז,
בנם של לאה ויורם לבין (כן,
כן, הוא שינה את שם משפ
פ
חתו לזה של אשתו. לא, לא
כאקט פמניסטי. אם כי תכלס
יצא שכן), מכיר את רוני עוד
מבית הספר היסודי בכפר בו
למדו אפילו באותה השכבה.
ארז, איך היה להקליט? את
מי הקלטת?
"שלב ההקלטות היה מאד
כיף. זה רגע שבו אתה מקליט
אנשים שקרובים אליך ושא
פ
תה מכיר ויש הזמנות לעשות
שיחות עם סבא ודודה. דודה
של אשתי, למשל, היא הד
פ
מות של המצילה בהצגה.
עשינו שלושה מפגשים של
הקלטות, והתחושה הייתה
שאפשר להמשיך ולהקליט
לנצח".
ואיך זה לשחק איש צעיר עם
קול מבוגר?
"בהצגה היה לי אתגר גדול.
לקחו לי את הקול, אחד הכ
פ
לים החזקים שלי. אני עובר
את החוויות הרגשיות בתוך
שפה תנועתית ומסיים את
ההצגה בלי להוציא מילה
מהפה. הנושא של מבוגרים
ואנשים זקנים קרוב אליי. יש
משהו נוגע ללב ומלא בחן
ובעוצמה למישהו עם תובנות
של הגיל השלישי. זה נושא
שמרגש אותי ועסקתי בו
בעבר, למשל בהצגה 'דלתות'
יש דמות שמבוססת על סבא
שלי, שהוא פרופסור לפיזי
פ
קה ומתמטיקה ורצה להראות
לנכד שלו קצת תרבות, אז
הוא לקח אותי להצגות מכי
פ
תה ז'".
- ההצגה מעלה בעיני את
האפשרות שצעירים ומבוג
פ
רים זה אותו דבר בעצם, רק
מתלבשים קצת אחרת.
"החיבור של צעיר ומבוגר,
העיסוק בפער הדורות דרך
התוכן, יוצר חוויה מצחי
פ
קה אך גם מרגשת ומעוררת
השראה. ההצגה מאפשרת
איזו הצצה נטולת ביקורת,
כי זה דרך פלטפורמה של
במה ובריכה ושחייה, ובמים
יש משהו מרכך. וגם אנשים
צעירים ויפים מביאים את
הקול כשכוחם במותניהם. זה
דיסוננס שגורם לך להקשיב
ופותח פתח לדור הזה שאנ
פ
חנו לא תמיד נותנים לו את
הכבוד".
הדרכים שהצטלבו
גם רוני מדברת על הניגוד
והדמיון בין צעירים לקשי
פ
שים. היא אומרת שנוצרת
דמות שלישית, מעין דמות
ביניים, ובגלל הערבוב נתנו
להצגה את השם אקווריום.
אני חוזרת אליה לברר משהו:
רצית ליצור משהו כזה? באת
עם רעיון כלשהו לגבי זקנים
וצעירים?
"לא נכנסתי לעבודה על זה
עם עניין מסוים. שאלתי את
השאלה 'מה יקרה' וקרו כל
אקווריום. ליפסינק צעיר לשיחות של מבוגרים, עם קו מקשר רגשי ולא סיפורי
המשך בעמוד הבא