לא אגדה - דוד רם

259 / 264

259 | לא אגדה
אצלנו היה גידי (ליווראנד) אילת מבית אלפא. מפקדי בגשר אלנבי, חיים בר-לב, אז
ברוצלבסקי, היה אף הוא חבר קיבוץ בית אלפא של השומר הצעיר. אני חושב שהוא
הרים גבה, אולי יותר מזה.
אמירות של קיצוניים מכונות בסולם רחב של מילים. חצי אמת, לא אמת, שקר,
דואליזם, דו פרצופיות ועד צביעות. אני מסתפק ב"לא אמת". זה מספיק חמור בעיניי.
www
ידעתי כישלונות בחיי, אך נראה לי כי מכישלון לכישלון נוסף לי פירור של הבנת יתר
ויצאתי עם כוח מחודש לזריחה צנועה, חדשה. לאורך הדרך מעולם לא איבדתי את
תמימותי, חלומי, את החיוך והמבט המישיר.
" כנזר הבריאה, ואני רואה בו, כפי שהסברתי, האדםשללתי בבירור את הופעתו של "
תאונה של הטבע. ולא צריך להיות שנון במיוחד כדי להניח שעולמו הקטן של נזר זה
עלול להסתיים בתאונה (חלילה).
, יש Homo Sapiensאני מקווה ומתפלל שאני טועה. כפי שידוע לנו האדם התבוני (
ומכנים אותו בטעות האדם המודרני) שרד תאונות רבות ומגוונות. חלקן מידי הטבע,
שהוא לגמרי אדיש לקיומנו, כולל מגיפות שקטלו מיליונים. וכמובן, המלחמות,
שהאדם מתכנן היטב בדרך כלל, על פי יכולתו ואמצעיו. לא רק ששורדים, אלא
מתרבים בקנה מידה לא נתפס, כל הזמן. אלא שהתאונות גובות מחיר מהשורדים. כאן
מתחילה גבורתו האזרחית של האדם.
כל האמור מעולם לא חסם או הפחית את סקרנותי ורצוני לעשייה יצירתית. זהו
הגרעין המחיה את כל השכמותיי מידי בוקר.
הטכנולוגיה המודרנית, המהירה, המתקדמת בקצב הדומה למהירות האור, מוחקת את
, או מה המסחרהאדם כפרט. המנוע האדיר, המסחרר, שבליבו הוא מיודענו העתיק
" - שוק פרסי כבר יכול להחוויר לעומתו.כוחות השוקשמכונה היום "
המוות הוא בסך הכול הפסקת התנועה, על כן, נוע תנוע.
כשאין לי מה לומר, הכי קל לי לשתוק.
לפעמים יש לי הרבה מה לומר ואני שותק.
אז מתי אני מדבר? כשאני מוכרח.
כי חי האיש חיים קצרים כה, ומת לזמן כל כך ארוך
(סמי גרונמן, בתרגום מופלא של נתן אלתרמן)