לא אגדה - דוד רם

217 / 264

217 | לא אגדה
והיום, במכונית עם מזגן
אני בא אל הכפר והלב ריקן.
נעצר ליד החורשה, כמזכרת.
איך חבטנו בשק בחיטה הבוערת
ולקרב אל הכפר לא אוכל. מהרהר:
מה זה מיהרת ללכת חבר!
ואותך אח ורע לא אוכל להספיד
כי הלכת ראשון, לפני, כמו תמיד.
עם עודד בחצר ביתו, לצערי בשנתו האחרונה, 7991