9 / 264
9
|
לא אגדה
וכוכבים או כוח עליון כלשהו. אני חי בתחושה, סובייקטיבית לחלוטין, שיש בידי
האפשרות והיכולת להתוות את דרכי. לא פעם נקטתי בדרך (או שנקלעתי אליה)
שידעתי כי יש בה אי ודאות נראית לעין, אך תמיד האמנתי שיהיה בכוחי ויכולתי
להיחלץ ממנה אם אמצא אותה לא ראויה או לא רצויה.
בסיכום ביניים, בשנתי ה-09, זכיתי להרבה מאוד בחיי. אינני מתכוון לדבר חומרי
כלל, אלא לכך שעל פי רוב, מצאתי דרך ליהנות מחיי, ולא על חשבון האחר. במרבית
ימי עשיתי דברים שאהבתי לעשות. אכן, זה לא מעט.
זכיתי למשפחה קטנה אך יקרה לי, שאני מאוד מעריך ואוהב. זאת,לאחר שנפרדתי
פעמיים מהורי. בראשונה בבוקרשט, בצאתי מנמל קונסטנצה בדרכי לארץ ישראל.
כלל לא היה ברור אם עוד נתראה ומתי. היו אלה ימי מלחמת העולם השנייה. כעבור
01 שנים נפגשנו. בשנייה נפרדתי מהורי בשנים 87-7791, כאשר הלכו לעולמם
בארץ. עברתי עם גילה, אם ילדינו, עיתות של חרדה, תקווה ומעש, תוך ימים של
לידת מדינה, שאלוהים כלל לא הבטיח לקיימה. זכינו לבן ובת שאנו יודעים יפה את
יכולתם המבורכת הכל כך ראויה, ולחמישה נכדים. עתה, שיישאר בינינו, זכינו אף
.
לא ידענו בוודאות אם נראה את אור הבוקר
לנין. והיו לילות, ש
.
לא אגדה
זה נשמע פטתי משהו, אך זו
ספר זה הוא מעין יומן, או אוטוביוגרפיה,אך לא במובהק. יש בו קטעי יומן, אך עקרונית,
ניסיתי להתרחק מדיווח יבש ולהשחיל מעט סיפורת, מידה מסוימת של הומור ואף
נימה אירונית לעתים. המציאות לא שונתה כלל, לפחות בעובדות העיקריות. מה עוד,
שאף למציאות הנראית לכאורה כאבני גרניט איתנות, היבטים שונים בעיניים שונות.
בני נדב אומר, כהיסטוריון, כי העבר משתנה כל הזמן.
והוא צודק.
תופס טרמפ?! בהצלחה!