38
גיליון 132 פברואר 4102
|
|
טיול עולמי
מגזין
המשך מעמוד קודם
פגשנו כמה שבטים בכפ
ו
רים של בני ה"מונפה" שנבנו
סביב למנזרים. ביקרנו בבתי
התושבים ולמדנו על אורחות
חייהם בעיקר בחורף הקשה.
ביקרנו במנזרי גברים ובמנ
ו
זרי נשים. התרשמנו עמוקות
מציורי הקיר, מפסלי הקדו
ו
שים וכן מעבודות העץ והאבן
באולמות התפילה ובמשקופי
החלונות. בסיורנו בכפרים
התרשמנו שנשתמרו היב
ו
טים מסורתיים של השבטים
ורבים ממשיכים לקיים את
הפולחנים. כמעט כל הגב
ו
רים נושאים נרתיק עם סכין
ארוכה וחדה (מאצ'טה) וכמה
מהם חובשים כובע מנצרי
במבוק מקושט. לכמה מזי
ו
קני השבטים יש שיער ארוך
האסוף בקשר מעל מצחם עם
מקל. הנשים נוהגות ללבוש
סארונג מבד ארוג ואת מר
ו
כולתן הן סוחבות בסל נצרי
במבוק גדול עם רצועה על
המצח.
טיילנו בכפרי בני שבט
ה"אפטאני" שמאופייניים
בכך שנשותיו המבוגרות
מסתובבות עם שני פקקי עץ
על אפן. זאת מפני שבעבר
גברי שבט ה"נישי" נהגו לח
ו
טוף את נשות הה"אפטאני"
שנודעו ביופיין הרב, וחירור
אפן היה אמור לגרום לכיעו
ו
רן. בכל כפרי השבטים ראינו
בתי במבוק קטנים, הרבה
מאוד חיות בית כמו חזירים,
תרנגולות ופרות שהסתובבו
חפשי בין בתי התושבים וכן
הרבה מאוד שדות אורז ,
תירס וצ'ילי.
בכביש צר מלא מהמורות
ולא תמיד סלול, מוקף עצים
ירוקים וגבוהים, התפתלנו
ל
�
-כ 01 ימים בינות להרים ו
כפרים המסורתיים כשבדרך
ראינו גשרים תלויים להולכי
רגל בגובה מסחרר, הרים
כחולים, עמקים עם שדות
אורז, אגמים, מפלים עצומים,
נהרות והרים מכוסי שלג.
קבצנית עם סלולרי
הטיול היה מקסים, מעניין
ומאתגר ואני תקוה שאוכל
לארגן קבוצה ולחזור לשם
שוב בעוד שנה וקצת לקראת
עונת הפסטיבלים של השב
ו
טים (בסוף חודש מרץ). אם
יש מתעניינים, אשמח למסור
פרטים.
לאחר שעזבנו את הרי
ההימלאיה ביקרנו במקומות
נוספים:
קולקאטה (כלכותה בעבר)
שעניינה אותנו בגלל גודלה
ובגלל ששם פוגשים חגיגה
יומיומית של קיום אנושי
במקום מטונף מאוד. העיר
תרבותית אך גם נואשת,
בגלל צפיפות האוכלסיה
ובגלל המהגרים הרבים
מבנגלה-דש המתגוררים
ברחובות. הביקור בעיר זאת
עורר את כל חושינו.
טיילנו בוורנסי כדי לנוח
ולהתענג על המראות הנ
ו
ראים בגדות הגנגס. העיר
צבעונית, מסחררת ומבולגנת
לחלוטין.
סיירנו בפארק הלאומי
"קאולאדאו" שב-בהארטפור.
בפארק יש ביצות לקינון צי
ו
פרים ולרבייתן. אפשר לטייל
בשמורה באופניים שכורים
עד השקיעה ללא ליווי. כחו
ו
בבי טבע ראינו הרבה מאוד
ציפורים, עופות מים וחיות
המסתובבות במתחם זה ללא
הפרעה.
ביעדנו הבא, באודייפור,
ראינו מקום רומנטי שבו ישנם
אין ספור מקדשים וארמונות
נפלאים. במקום אגם מנצנץ
מוקף בגבעות ירוקות המש
ו
תרעות עד האופק. רחובות
שוקקי חיים, מלאים בחנויות
אמנים שבאחד מהם אף עב
ו
רתי קורס לציור מיניאטורי
אצל צייר נפלא שהתפעלתי
ממעשה ידיו בחנותו.
את הטיול סיימנו במו
ו
מבאי (בומבי). את מומבאי
ראינו לפני שבע שנים והר
ו
בה מאוד השתנה מאז. העיר
הפכה לחדשנית, עם גשרי
כבלים מדהימים ביופים
מעל האוקינוס, גורדי שח
ו
קים בעיצובים מודרניים וכן
כבישים רחבים ומחלפים
שמזכירים מחלפים עצומים
בארה"ב. ועם כל הקידמה,
העיר עדיין שוקקת ושמחה
אף על פי שעדיין יש הרבה
מאוד תושבים הלנים ברחו
ו
בות, כפי שהיה בעבר.
הודו מקסימה, משתנית ומ
ו
פתיעה כל פעם מחדש. הדבר
הבולט שאפשר להגיד שהוא
חדש במדינה הזאת ונראה
בכל מקום הוא שלכל אחד
יש טלפון נייד. ראינו קבצנית
משוחחת בטלפון נייד בידה
האחת, ובידה השניה מקבצת
נדבות...
חשוב מאוד בטיול כזה
לשוטט הרבה ברחובות,
להיות פתוח, ללמוד ולה
ו
בין שיש גם דרכים אחרות
לחיות ולשרוד, ולהתרשם גם
מהיפה וגם מהמכוער.
אשמח לעזור לאלה שמת
ו
ענינים ורוצים לבקר בהודו.
טל' 5020533-250.
נשות ההרים
אישה משבט האפטאני
נזיר הודי
