לא אגדה - דוד רם

דוד רם

166

שלוש בנות אלה היו סיירות מעולות, אך הן פעלו כחוליה עצמאית. הן עברו לעיתים

בכפרים ערביים, כשהן מנסות להיראות חיצונית כנערים. שערותיהן אסופות היטב

בכובעי טמבל הדוקים, ומעל כאפיות ערביות והליכה נמרצת. ככל שידוע לי הן

מעולם לא נתקלו בבעיות.

ב"ליל הרכבות", 1 בנובמבר 5491, חובלו מסילות הברזל ב-002 מקומות, מראש

הנקרה בצפון ועד דרומה לעזה, כולל במבואות ירושלים ובתחנת הרכבת בירושלים.

גילה מכפר יהושע פקדה על החוליה שפעלה בקרבת דיר אל חאוא, או וואלאג'ה,

אינני זוכר בדיוק. טרם הפיצוץ במסילה הפתיעה אותם רכבת משא. החוליה נאחזה

באצבעותיה בשולי הסוללה ואחר כך חיבלו. גילה נהרגה בדרכה לפטרה עם עוד

ארבעה "מטיילים", שנים לאחר מכן.

באותו לילה הייתי ממונה על הגנת רמת רחל עם נשק מוצב ומוכן לפתיחה באש

במקרה שהבריטים ינסו לפרוץ. עוזי נרקיס חדר לתחנת הרכבת של ירושלים והפעיל

מטען נפץ קטן, מעין אזהרה, בתוך תחנת הרכבת. אליהו סלע (שטיינפלד), "רעננה"

הידוע, בחברת תמר מרשק (בר-לב) ישבו על הספסל סמוך לגדר התחנה כ"זוג

אוהבים", לאבטח את עוזי. שמירה לא הייתה בתחנת הרכבת. הוראות הפתיחה באש

עבורי היו חד משמעיות. לא עצמתי עין עד השחר. נעתי כמעט ללא הרף, מעמדה

לעמדה, להבטיח שאיש לא יירדם. ההגנה הייתה היקפית.

במלחמת תש"ח גילה תפקדה כמ"מית במשלטים. היו מ"כים שלא היו מוכנים לקבל

פקודות מבחורה וגם מ"פים שלא ששו לשתפה. היא נפגעה ושבה לביתה בכפר יהושע

לנהל את המשק. אביה נפטר זמן מה לפני המלחמה.

בעת ההפוגה הראשונה במלחמת תש"ח התרחש המאורע הקשה והאומלל – "אלטלנה".

אינני מתכוון להכנס לעובי הקורה כיוון שלא הייתי מעורב אישית. אוסיף כאן רק עוד

קו של נחישות, שאפיין את גילה מכפר יהושע. במחנה צריפין נמצאו יחידות מותשות

שנשמו מעט לאחר קרבות מתמשכים וכן מחלימים מפציעות, כמו גם ממתינים לתורם

לחופשה, ששהו בשיגרת המחנה. אביבה הייתה שם עם מחלקת חבלנים של הגדוד

הרביעי. במחלקה היו הרבה אנשי אצ"ל וביניהם בחורים נהדרים. אחד מהם התוודה

לפני אביבה ואמר לה שאנשי האצ"ל קיבלו פקודה ליטול את הנשק שלנו ולעלות על

מפקדת פלמ"ח.

החל ויכוח. לחמנו אתכם לא מעט אבל הוחלט לשלוקחים את נשקנו וממלאים אחר

הפקודה, תעשו משהו. אביבה גילתה את הדברים לגילה, שהייתה המ"מית היחידה.

גילה ריכזה את מחלקתה ולוחמים נוספים שנמצאו במחנה. הם סגרו את מחסני הנשק

וכלאו את אנשי האצ"ל בחדרים במחנה. גילה זכתה לקריאות "זונה נאצית". מקץ

שבועיים, בבית ההבראה של גבעת ברנר, נפגשו פלמ"חניקים ליד השולחן עם שני

פצועי אלטלנה.