194 / 264
דוד רם
|
194
בארץ המחזה לא הוצג מעולם, ככל הידוע לי. בעולם, כמובן, אין לי מושג. בעזרתו
של יעקב מלכין, מורי לשעבר בבית הספר של הקאמרי, שהיה ממונה ואולי מקים
"בית הגפן" לפעילות תרבותית בחיפה, קיימנו שם הצגה אחת. היה זה סופו של איש
הגורל. רצינו, עשינו, נפלנו.
בניסיון להתאושש קיימנו הצגה אחת בבית ציוני אמריקה בתל אביב. הצגנו את
ראשית אוננו, השלהבת של ג'ון סטיינבק. היה קהל שקיבל את ההצגה לא רע. אך
הביקורת, כמעט היחידה, השכיבה אותנו.
The Dead Line
www
הגיע הזמן לעשות לביתי. עדיין גרנו בצריף ברחוב הנביאים 4 בתל אביב. באותם
ימים, לפרק להקה בלי שרך חובות היה משהו. לפחות בזאת הצלחנו.
מיום פירוק הלהקה הקטנה, הוזמנתי מדי פעם לשחק בסרט או בהצגה. תמיד התפניתי
מעבודתי האזרחית, גם אם היה זה תפקיד קטן. לא הייתי מוכרח לעשות זאת. הייתה
לי עבודה קבועה, גילה עבדה בגן ילדים בתל אביב, ונטשנו בשמחה את הפינה הירוקה
שלנו ברחוב הנביאים בצריף. זכינו לשניים וחצי חדרים בבית חדש (זוגות צעירים)
ברמת-אביב.
הסרטים
הרקע האדום (עבור צה"ל)
גבעה 42, בתפקיד קצין ישראלי בועדת או"ם
אימי הגנרלית, בתפקיד אלוף הפיקוד
חסמבה, בתפקיד קצין משטרה
המשחק האמיתי, בתפקיד ברנר - ראש המפלגה (מעין ד"ש), עם מיכל בת אדם ויוסי פולק
הבו בנות לאילת, תפקיד מרכזי, עם אווה ליאון, שחקנית אוסטרית