לא אגדה - דוד רם

דוד רם

ימים ולילות בפלמ"ח

כאשר הוחלט במטה ארגון ההגנה על הקמת פלוגות המחץ, הוא הפלמ"ח, ביום 51

במאי 1491, הייתי בחברת הנוער העולה מרומניה שהגיעה לכפר יהושע בערב פסח.

היה זה 4 באפריל של אותה שנה. הייתי בן 51 ומשהו, בסביבה חדשה ועדיין לא

מוכרת, אך בהרגשה ברורה שהגעתי למקום טוב ורצוי. מה עוד שהיה ברור כי נחלצתי,

תוך כדי מלחמת עולם, ממקום שכבר לא יכול היה להבטיח שום עתיד ראוי ובטוח.

אינני זוכר מה לקח את ליבי ראשון או אחרון. כפר יהושע היה כפר נאה של איכרים

עבריים הקמים יומיום לעבודה חקלאית. התרשמתי מרמתם התרבותית, לכידותם

המשפחתית והגנתם על בתיהם ועל פרי עמלם בלילות השמירה, בהם שותפנו גם אנו,

הירוקים והטריים. השפה העברית הלכה והשתפרה בפינו, ונמלאנו תחושה של חופש

וביטחון לעומת מה שהשארנו מאחורינו ברומניה.

בשנה השנייה להיותנו בכפר התאמנו בכלי נשק ובאימוני שדה. אז החלו להגיע

לאוזנינו אגדות על לוחמים עלומים, על פלוגות מחץ ועל "פלוגות מוות" (! ) .

מאוחר יותר הבנו שהיה זה כינוי הזוי, שתיאר פעולות של מסתערבים שפעלו בסוריה

ובלבנון. שתי מדינות אלו היו אז בשליטת כוחות ווישי הצרפתיים, שנכנעו לנאצים

ושיתפו עימם פעולה. המסתערבים של אותם ימים נועדו לחוליות סיור, מודיעין

וחבלה. המושג "מסתערבים" עוד לא היה נפוץ אז. בין הנועזים ביותר היה עבדו, הוא

ישראל בן יהודה, אותו עוד אזכיר בפרק זה.

מכל מקום, עם התקרב סיום שהותי בכפר יהושע השם פלמ"ח החל קוסם וקורא

להיענות. היה זה אולי הדיסקט שנשתל בראשי בעת המרד של "משמר הברזל"

הפשיסטי הקיצוני ברומניה, אותו חוויתי באימה אך לא בייאוש.

יכולתי להתגייס לצבא הבריטי, כפי שעשו אחדים מחבורתנו, כולל שתי בנות. אך

הפלמ"ח היה יותר לרוחי.

www

בתחילה אורגן הפלמ"ח בשש פלוגות. מפקדיו:

פלוגה א' - יגאל פייקוביץ', לימים אלון, מגינוסר.

פלוגה ב' - משה דיין מנהלל, ולאחר פציעתו בלבנון מאירק'ה דוודזון מקיבוץ אילון.