לא אגדה - דוד רם

דוד רם

טרם כבשו כל חלקה אפשרית במשק, גם העגלון היה "מעמד". בלשונו של חיים

חפר (פיינר) ייזכר לטוב, הפלמ"חניק היה כ"פקק" בקיבוץ. כלומר יצלח לכל עבודה,

אפילו למטבח, ובמיוחד הבנות, שהשתלבו גם בחדר האוכל, במתפרה ובמכבסה.

במשקים בהם הייתה תעשייה שותפו כולם, ללא אפליה.

הבנות, אגב, התאמנו בכיתות נפרדות, בפיקוד מפקדות כיתה, פרט למקצועות כמו

חבלה או סיורים מיוחדים. באימוני כושר לבנות היו מדריכות ספורט.

הפלמ"ח לא היה קומנדו במובן הקלאסי, גם לא פרטיזנים התוקפים מאחורי קווי צבא

האויב. אך לא פעם פעולותיו היו דומות מאוד למושגים אלה. לעיתים בוצעו פעולות

תוך גילויי גבורה וחירוף נפש אמיתי, ואף במחיר חיים תחת עינויים. במיוחד אמורים

הדברים לגבי המסתערבים, שפעלו בארץ וכן בארצות ערב הקרובות, ולגבי הצנחנים

שפעלו באירופה.

זכותו הייחודית של הפלמ"ח הייתה בכך שהוא היה יצירה מקורית של הנוער

הארצישראלי. רק בשנת 4491 הוקמו הגדודים. זאת עם הנוהל המתחייב מאליו של

גיוס כל גרעיני ההתיישבות לעתיד.

עם בוא אנשי הגח"ל (גיוס חוץ לארץ של ניצולי השואה) הם שותפו במאבק הקשה

של "מדינה בדרך". אף הם היוו את מגש הכסף עליו ניתנה לנו מדינת היהודים.

אין קביעה זו מפחיתה כלל את תרומתם המכרעת של כל הלוחמים הרבים שנתנו כתף

בשדות הקרב, והיה להם חלק מכובד במסירות, בקורבן ולעתים בנכות לכל חייהם.

בניצחון שהושג במלחמת העצמאות אפשר לראות מעין נס, כנגד כל סיכוי הגיוני.

בהזדמנות זו אני מרשה לעצמי להבהיר את המושג "נס", לטעמי.

יש ובשעה של מצוקה גדולה נחלצים אנשים צעירים ולא צעירים, או קבוצת אנשים,

ועושים מעשה נחוש, לפעמים נועז, וגוברים על מצוקת הכלל תוך חירוף נפש. אלה

שלא עושים דבר קוראים לזה "נס". ידועים דבריו של הרב הראשי של העיר צפת

עם שחרורה: צפת ניצלה בזכות שני דברים. בזכות מעשים ובזכות נס. המעשים היו

אמירת תהילים, שאני ביקשתי מתושבי העיר לומר, והנס היה שהפלמ"ח הגיע.

לפלמ"ח הייתה זכות ראשונים להתפרס מיד בכל מקום קריטי. כך ניתנה אפשרות

לארגן את שאר הלוחמים של ה"יישוב". במלחמת העצמאות נפלו 074,4 לוחמים. עם

האזרחים שנהרגו, ולפעמים נטבחו בהיותם ללא הגנה, הגיע סך הנופלים במערכה

הכבדה על עצמאותנו לכ-000,6. כאחוז אחד מכלל יהודי הארץ. באותה מערכה איבד

הפלמ"ח 711,1 לוחמים, כלומר 52 אחוז מכלל הלוחמים שנפלו. לקראת סוף מלחמת

העצמאות מנה הפלמ"ח כ-005,6 איש.

הפלמ"ח היה הכוח המגויס, מעין צבא קבע ("לפקודה תמיד אנחנו") של ארגון ההגנה.

כל בסיסי הפלמ"ח היו בתנועה הקיבוצית. דומני, שבשלב מאוחר יותר הייתה יחידת

פלמ"ח בכפר יהושע, מושב עובדים.