לא אגדה - דוד רם

66 / 264

דוד רם | 66
www
עברנו לקיבוץ נען ליד רחובות. מפעל התיישבות ראשון של הנוער העובד. הם קראו
לעצמם "נען בכור מפעלנו". נען היה קיבוץ לא קטן, ומלבד החקלאות היה בו מפעל
לממטרות ואביזרי השקיה שונים ומכבסה, שעבדה עבור המחנה הבריטי הקרוב.
למרות זאת המצב הכלכלי לא היה ממש טוב. בשל טיב האוכל והשירותים השונים
קראנו למקום "נען בחור מפעלנו", או נען אביך, שיבוש הקללה הידועה בערבית.
אפשר שהפתיחות של "הקיבוץ המאוחד" לקליטת עולים, נוער ויחידות פלמ"ח הכבידה
מאוד על המצב הכלכלי, אך נען היה אחד הקיבוצים שתרם הרבה מאוד למערכות
המדינה שבדרך ואף לאחר הקמתה. התרומה התבטאה במישור האידיאולוגי ובמיוחד
בביטחון. מנען יצאו מפקדי פלוגות ראשונים בפלמ"ח, פעילי ציבור ומדיניות, וכן
אישים כמו דוד זהבי, המלחין הנודע שנולד ביפו עוד בהיותה עיר ערבית, וישראל
גלילי במפקדת ההגנה.
ואם לא די בכך, היו בנען שני ישראל גלילי. ישראל גלילי א', שהוזכר לעיל, וישראל
גלילי ב', אף הוא פעיל בהתיישבות העובדת. מנען יצאו גם דוד כפרי, המפקד הראשון
של פלוגה ח' באזור ירושלים, ומנחם רוסק בעקבותיו, שהיה המ"פ שלי באותה פלוגה
כשהייתי מ"מ בבית הערבה.
הסתגלנו מהר לסביבתנו החדשה. באשר לאימוני נשק ואימון גופני לא הייתה בעיה.
לא פעם, במהלך ריצת בוקר מחלקתית, היינו פוגשים חיילים אנגלים העושים את
ריצת הבוקר שלהם. הכינוי שלנו עבורם היה "הגבינות הלבנות", בהתייחס לגוון
חזותיהם החשופים.
אני, כהמשך טבעי, התכבדתי בעבודת הרפת גם בנען. הכל היה דומה לבית השיטה,
כולל הסלט דמוי ההר ומכמני החלב.
באשר לאימוני השדה, השטח בנען ובגבעת ברנר לא התאים. פרדסים ופרדסים וזהו.
היינו נאלצים להרחיק אל החולות מעבר למושב רשפון וקיבוץ שפיים.
במסגרת סיורי אובייקטים אפשריים לפעולותינו, נשלחתי על ידי איתיאל עמיחי,
המדריך הפלוגתי, לסייר ביום ולסקור את מחנה הצבא הבריטי שבין נען לגבעת ברנר.
התקרבתי למחנה במכנסי חאקי קצרים, כמקובל בפלמ"ח וב"יישוב". היה עלי לסקור,
לאתר ולחרוט בזיכרוני את המבנים החשובים ואת השערים, כדי שאוכל להעלותם
בתרשים מפורט לאחר מכן.
דבקתי בגדר החיצונית בניסיון לצלם בעיני את אחד המבנים הגדולים. ואז, חייל
סודני הפנה אלי רובה מכודן ופקד לעצור. חייל שני פקד וסימן לי להתקדם אל שער
סגור ושמור, פתח את השער ובליווי החיילים בכידוניהם הובלתי אל מפקד המשמר,
תוך שאחד מן השניים חבט בגבי כדי לזרז את מצעד "השבוי". רב סמל המשמר
שאל אותי אי אלו שאלות. מי אני ומה מעשיי, באנגלית. השבתי מיניי וביי, שאני
בן הקיבוץ הקרוב, ובדרך הביתה נתקלתי בטעות במחנה. רב הסמל ולידו רב טוראי