63 / 264
63
|
לא אגדה
www
מפקד הכיתה שלי היה עודד מסר מקיבוץ בית אורן. יקה מובהק במבטאו ובהקפדתו.
אני הגעתי לפלמ"ח כלל לא טירון. בכפר יהושע התאמנו ברוב כלי הנשק הקל שהיו
ברשות ההגנה, וכן מטווחים ואימוני שדה מפרכים למדי ביום ובלילה. צורפתי אל
כיתת החיפנים, שהייתה כבר מגויסת זמן מה ובאה לבית השיטה מעין חרוד ומתל
יוסף הסמוכים.
הצטרפו אלינו המגויסים החדשים של שנת 3491. מגויסים טריים אלה כונו בפי
הוותיקים צנחנים. על שום מה? על שום שירדו על המפקדים והמדריכים כמו מן
השמיים. באומרם צנחנים, התכוונו: ירוקים, טריים. סלחנו להם באיפוק.
האימונים היו מאוד אינטנסיביים. מכושר גופני ונשק, עד לאימוני שדה יום המכונים
א"ש יום ואימוני שדה לילה המכונים כמובן א"ש לילה. דבר מיוחד היו תשדורות
לילה. המ"כ, מפקד הכיתה, היה מוסר ידיעה בעל פה לכל אחד מן הטוראים בנפרד,
ומדי פרק זמן קצר, כדי שלא יחברו יחדיו ולהקל על הביצוע, היו אחד אחד משולחים
אל המ"מ, הוא מפקד המחלקה בבסיס. כל אחד צריך היה להתנהל לבדו, לזכור את
מסלול השיבה לבסיס, כארבעה ק"מ, ולמסור למ"מ את התוכן המדויק של התשדורת,
בעל פה.
אני, שהתברכתי בזיכרון מפתיע עד היום, הגעתי בזמן הקצר ביותר והעברתי מסר
מדויק. הה, איזו צניעות! הרי גם את אימא לא העזתי לאכזב בציוניי בבית הספר.
מסעות בגליל נערכו בכיתות וגם במחלקות. היו כפרים ערביים שנמנענו מלחצותם
רגלית, בשל סיכוי סביר לעימות קשה. שם היינו עוברים בשדותיהם ובין הכפרים.
לא פעם היינו עוברים בכפרים גדולים, כמו ציפורי למשל, ומתעקשים לעלות על גגו
של הבניין המרכזי, ששימש בזמן עתיק בית כנסת או מוסד חשוב אחר. כיום זהו אתר
תיירות מעניין מאוד, עם רצפות וקירות מוזאיקה מרהיבים.
היו עימותים קלים בציפורי. זריקת אבנים לא רצינית בצאתנו על ידי ילדים, ואז מאסף
קטן של שני בחורים היה פותר את המעבר. אני זוכר ליל חנייה ולינה במקום המשוער
של יודפת העתיקה. בלילה קיבלנו מטר קל של אבנים, לא משמעותי. העתקנו את
מקום הלינה מעט הלאה והגברנו מעט את השמירה.
www
הרוח נושבת קרירה
נוסיפה קיסם למדורה.
כל עץ וכל קרש
ישיר אזי חרש
סובב לו סובב הפינג'אן...