81 / 264
81
|
לא אגדה
התרמילים סודרו צמודים לאורך הקיר, והכנתי את אביזרי ההצתה. פעולה זהה עשה
סגני בקצה האחר של הקיר התומך, וכך הכנו תנועת מספריים שתרסק את הקיר,
ואז הגשר יקרוס. בסמוך הוצב מקלע קל מסוג ברן אשר ריתק את העמדה הירדנית
שמעברו השני של הנחל. ההכנה לפיצוץ משני עברי הקיר התומך נמשכה לא יותר
מארבע או חמש דקות. הלוחמים היו מתורגלים היטב תחת ידו הקפדנית של חיים
כידוני, בר-לב. ואז הגיעה העת לאותה זעקת "פ ו צ ץ!".
הבעיה העיקרית בפיצוץ גשר אלנבי לא הייתה ריסוק הגשר. דבר זה היה ברור וכאילו
מובן מאליו. סוף סוף על מה הוצאנו ימים ולילות של אימונים? הבעיה העיקרית
הייתה דרך הנסיגה. מנקודת מבט זו החל חיים את התכנון.
לאחר הפיצוץ היחידה התכנסה והתפקדה במהירות, לוודא שכולם הגיעו שלמים.
אז החל מסע מזורז מאוד אל המכונית שהמתינה לשובנו. מישהו מאחור פיזר אבקת
פלפל שחור, להביך את כלבי הגישוש שהבריטים היו אמורים להפעיל. הגענו אל
המשאית, שחררנו את הנהג ואת החובשת מכבליהם, ובנסיעה ללא אורות הגענו אל
קרבת משק בית הערבה. כל כלי הנשק נמסרו לאנשי המשק, הועמסו על עגלה, נטמנו
בחביות אטומות והוסתרו בבריכות הדייג של בית הערבה ובירדן.
באשר ללוחמים, רק עכשיו החלה הפרשה הקשה והמיוחדת של המבצע כולו. היה
ברור שלא נישאר בבית הערבה, כדי שהבריטים יאספו אותנו למחרת כביצים עזובות.
על כן המשכנו במשאית עד לחוף ים המלח, שם המתינה לנו סירת מנוע ובה תרמיל
גב לכל לוחם, מלא בכל הדרוש ליומיים של מסע מדברי. היו עמנו שני אקדחים
ומספר רימוני יד, לכל מקרה אפשרי, מוסתרים במימיות עם תחתית כפולה. והיו גם
שתי יוני דואר לקשר אווירי.
הסירה הביאה אותנו אל מעיין קטן עטור שיחים ומספר עצי אשל בשם עין טורייבה,
כיום עינות סמר, לאחר שייט שקט ואפל, במרחק של שליש הים מן החוף הצפוני שלו.
במקום זה, אליו הגענו בטרם הנץ החמה, היינו אמורים לחסות במשך כל היום ולא
להיחשף גם כשאנו עושים צרכינו. החום היה מתיש, חוסר המעש מאבן. הנחמה היה
המעיין הקטן, אשר במרחק של ארבעה מטרים מן הים המלוח נידב לנו מים מתוקים
יחסית. במהלך שעות הבוקר ואף מאוחר יותר, סובב מטוס בריטי קל לאורך החוף,
בניסיון לקבוע עימנו איזו פגישה מאולתרת. זה לא יצא.
עם חשיכה פתחנו במסע אל רמת רחל. מסע זה היה אמור להתנהל במשך שני לילות,
בהתחשב במזג האוויר הקשה ובעלייה מפרכת של 002,1 מטר, בין ים המלח לרמת
רחל. אך שהייה נוספת בשטח, במסתור, הייתה מכבידה מאוד ומגדילה את הסיכון
להתגלות, על ידי הסיורים האוויריים של האנגלים או על ידי בדואים.
על כן החליט מפקדנו לעשות את המסע לרמת רחל תוך לילה אחד. עשינו זאת
במאמץ עליון, ונאלצנו לדחוף פה ושם אחד מאנשי הרזרבה הירושלמית של הפלמ"ח
(המונח "מילואים" עוד לא היה קיים), שהגיעו למבצע מלימודים באוניברסיטה או