211 / 264
211
|
לא אגדה
האם בעמק עוד נוצץ הטל...
לו יהי... לו יכולתי לצאת עם עודד ידידי, לחוש בכפות ידינו אם נוצץ הטל וחובש
את פצעי הבצורת...
הידיד האחד והייחודי שהיה לי בארץ. איש אמת, גלוי עיניים, שכל רגע במחיצתו
היה זכייה.
גדלתי ובגרתי בעמק יזרעאל, בכפר יהושע. אך עודד ואני הכרנו וחברנו בקשר מיוחד,
בתנועת הנוער היחידה שחיברה,ללא צוו את כל תנועות הנוער החלוציות - הפלמ"ח.
הנוער העובד, מחנות העולים, התנועה המאוחדת, השומר הצעיר, גורדוניה, מכבי
הצעיר וכן מתנדבים בודדים שלא מתנועות הנוער. ההכשרות המגויסות כגרעיני
התיישבות באו בשלב מאוחר יותר, ולא הייתה בהן מחויבות מוחלטת. מי שרצה נטש
את דרך קבוצתו בתנועה ופנה לדרכו הפרטית.
אני שונא את חיי הצבא, אך אהבתי את חיי בפלמ"ח. הייתה זו תנועת נוער חמושה,
עם עקרונות ברורים, גם אם באופן רשמי נחשבה לזרוע המגויסת (לפקודה תמיד) של
אירגון ההגנה. במהלך מלחמת העצמאות הצטרפו לפלמ"ח, וגם ל"חיות הנגב" שלנו,
לוחמי לח"י. אל ה"חיות" הצטרף דובל’ה הבלונדי, גבר גבוה, מרשים ונועז, שנפל
עודד ידידי
תרצה ועודד