74 / 264
דוד רם
|
74
בקיבוצים. בהתקרב כוח בריטי קטן, רכוב על זחל נושא מקלע ברן, הופעל מוקש
במחסום ונזרקו רימונים.
מפקד הגדוד, נחום שריג מבית-השיטה, שהיה הממונה על הפעולה, שהה במטה
שלו ביגור. הגיעה אליו ידיעה כי מחלקתו של רבין במחסום על הכרמל מכותרת על
ידי הצבא הבריטי. מכשירי קשר בין יחידות פועלות לא היו בנמצא, ככל הידוע לי.
הידיעה הגיעה כנראה בפיו של רץ.
בעקבות המידע החליט מטה הפלמ"ח להביא את חניכי קורס המ"מים אנשי הפלמ"ח
כרזרבה למשק יגור, כדי שאם יהיה צורך לחלץ את אנשי המחסום על הכרמל, יצוידו
ברובים ויעלו להר. אכן, ישבנו ביגור והמתנו. שעה לאחר עלות השחר בוטלה הכוננות
ושבנו לג'וערה אל הקורס. הידיעה בפיו של השליח הייתה ככל הנראה מוגזמת.
המתח במאבק על העלייה כנגד הבריטים עלה מיום ליום, ולפיכך הקורס שלנו פוזר
קצת לפני המתוכנן. הטקס הרשמי להענקת סמל המ"מ נערך רק ב-02 בדצמבר 9491
בתל אביב. זאת כמובן לאחר שהמ"מים שהיו בקורס לחמו כמפקדי פלוגות ואף
סמג"דים במלחמת תש"ח.
יגאל ידין (סוקניק)
במדי צה"ל
כרזה ביום הענקת סמל המ"מ. משמאל: יגאל
ידין, צביק'ה הורביץ ומשה לרר
סמל המ"מ המיוחד
שהוענק בג'וערה
במלאות 09 שנה
לארגון ההגנה
כשחזרתי לנען לאחר קורס המ"מים, לא קיבלתי מיד מחלקה אלא הדרכתי זמן מה את
הכשרת "חרמש" הטרייה. המחלקה הייתה בפיקודו של ישעיהו (שקלאר) גביש, שחזר
אף הוא מאותו קורס. בשבילי לא נותרה מחלקה לפי שעה. ילידי הארץ הועדפו אולי.
אני הייתי יחסית "חדש בארץ". אין בליבי ולא כלום בנושא זה.