לא אגדה - דוד רם

147 / 264

147 | לא אגדה
לקראת הלילה התקרבנו אל קו משלטי חטיבת גבעתי הערוכים מול המצרים. מהכפר
בית עפה הכבוש בידי גבעתי עמדנו לחצות את קווי המצרים בקו ישר ביניהם, ללא
אורות כמובן, במהלך איטי ושקט ככל האפשר.
שמעון קוך (אבידן), מי שהיה מפקד המחלקה הגרמנית של הפלמ"ח ועתה מפקד
גבעתי, ליווה אותנו עד לנקודת היציאה ואמר: "קחו אזימוט (קו ניווט קבוע לפי
מצפן) ותחצו ישר ללא סטייה, עד שתעברו בין הקווים שלהם. אם תיפתח עליכם
אש, תמשיכו במהירות. כל המשלטים שלהם מטווחים יפה על ידינו. אין מה לדאוג.
קדימה ובהצלחה".
עשינו כדבריו. אני ליד נהג הזחל"ם הראשון, המצפן בידי, שומר כיוון. לפי שעה, הכל
שקט ואנו מתקדמים לאט ובשקט. אנו כבר קרובים מאוד למשלטי המצרים ושומעים
מדי פעם את קריאות החיילים. דיבורים, לא יותר מזה. עתה אין הם אמורים לפתוח
באש, גם אם יגלו אותנו. אנו ממש ביניהם. המתח רב, אך אנו מרוכזים בתנועה. עוד
אי אלו זרזיפי זיעה, ו... עברנו. הגברנו מעט את קצב הנסיעה. עדיין הכול שקט, עוד
כברת דרך קטנה וזהו. אנו מתחבקים עם "חיות הנגב" שלנו. הם מיששו בחדווה גם את
חברנו החדש, תותח שש הליטראות שהבאנו. בקרוב תהיה לו עבודה. אפילו מכרעת.
www
בקרבות עשרת הימים, כלומר עד להפוגה השנייה, הייתי במטה החטיבה ברוחמה
כקצין חבלה של החטיבה. מלבד אספקה של חומרי חבלה והאביזרים הנלווים, ובקרת
המקומות בהם הונחו מוקשים ברישום לא מסודר דיו, הייתה לי משימה נוספת: לאתר
מקומות שהופצצו על ידי חיל האוויר המצרי בהם נותרו מוקשים שלא התפוצצו
והיה צורך לטפל בהם. כאשר בדקתי את גדר התיל המקיפה את קיבוץ רוחמה לאחר
ההפצצה, גיליתי פרצה בגדר ובה שמונה מוקשי נעל שלא התרסקו. הם נחשפו על ידי
ההדף, אך לא הופעלו. אינני יודע מה עוצמתם היום, אך מוקשי הנעל שאנחנו ייצרנו
אז היו קטלניים למדי, לנעל ואף לברך.
מכל מקום החלטתי לפוצצם. הכנתי את המרעומים לפיצוץ, אך התברר כי אין לי פתיל
השהייה כדי להתרחק כנדרש. עדיין היה מחסור, וכל אביזר חבלה שלחתי ליחידות.
חזרתי אל המוקשים המחכים לי בקוצר רוח והבחנתי שהחבלן החפוז ששתל אותם
לא שלף כלל את הנצרות, אולי בשל אש שנורתה לכיוונו, או התראה של הפצצה
מתקרבת. עקב ההפצצה הנצרות היו בחצי הדרך. לא לבלוע ולא להקיא. ניצרה אחת
אפילו התעצלה לזוז, נינוחה במקומה. החלטתי להחזיר את שבע הנצרות המבולבלות
למצב "נצור". את העבודה הזו לא אטיל על אף חבלן. אף אחד לא תורגל בזאת, אפילו
לא על "יבש". את הנפצים חסרי הפתיל הרחקתי וסימנתי את מקומם. מול המוקשים
הסבלניים נשכבתי על גחוני, שמא אמעד, והסתכלתי.
הם היו סדורים במרחקים שווים ובקו ישר. יפה. אני אפעל לפי שיטה בדוקה. להשתיק