145 / 264
145
|
לא אגדה
מלחמה מגוחכת, מלחמה משונה,
על גחונך הגעת להפוגה ראשונה.
קצת נחים, מצטיידים, ישנים בלי בושה,
מצפים לבאות, ויש גם חופשה.
תרצה וגילה ועודד ודוד
יוצאים לבלות בעיר תל אביב.
דוהרים כמובן בג'יפ הפתוח,
בלוריות ו"זנב-סוס" נישאים ברוח,
חונים מול קולנוע אוריון ברחוב,
רואים "יומן כרמל" וגם "בקרוב",
אסתר וויליאמס קופצת למים
והסרט נקרע רק פעמיים.
וסוף הסיפור הוא גם סוף שמחתנו,
יוצאים אל הג'יפ... והרוטור איננו.
מה עושים?...
מצאנו "מוריס" ובשקט גמור...
ואז קומה ב' צועקת: "היי שם, בחור!".
ירדנו לים, הלילה כבר קר,
שם ג'יפים של או"ם עומדים במסדר.
כמעט והרוטור הינו בידינו,
אך שני בריוני או"ם שיחרו עצמותינו.
ומהו מוצא אחרון מן הסבך?
התגנבות יחידים... למטה הפלמ"ח.
ברכנו ברכת שהחיינו והגיענו,
פה אין כלל שמירה והרוטור עמנו.
הרמנו רגליים בלי כל שהייה,
בקורסים למדנו סוף סוף תושייה.
היה זה מבצע ולא סתם תרגיל.
ושוב הפלמ"ח את הפלמ"חניק הציל.
www
לאה, אמה של גילה, גרה בירושלים ואת הג'יפ יש לנצל ככל האפשר, מה עוד
שקיבלתי תדלוק כנדרש. וכך, גילה ואני החלטנו לעלות לירושלים. נטלנו פח נפט
עבור משפחתו של ברנארד ג'וזף (דב יוסף, שר הקיצוב והאספקה), זאת על פי בקשת