20 / 264
דוד רם
|
20
אמא ואבא, לאורך שנות חיים, היו קשורים מאוד. אין זה אומר שלא נכחתי לעיתים
במריבות חולפות. נראה לי, שכאשר אבא נכנס לבית החולים, אמא הייתה בטוחה
שהיא תיוותר בלעדיו. את הדבר הזה ליבה לא יכול היה לשאת. כך קרה שהיא נפטרה
לפניו. בהשתחרר אבא מבית החולים, לא נמצאו אצלו בעיות פיזיות שניתן לטפל
בהן, אך נקבע שמודעותו נחלשת. אי אפשר היה להחזירו לדירה ריקה, שהתנהלה
בדרך עצמאית בהנהלת אמא. התייעצנו, והחלטנו להעבירו לסיעודי.
את הכתוב על גב התמונה כתב אבא בכתב-יד אמנותי. אנסה לתרגם כמיטב יכולתי.
התמונה נשלחה אלינו בעוד הוריי ואחותי נמצאו עדיין בבוקרשט. זאת ככל הנראה,
בעקבות תמונה של גילה,שנשלחה אליהם. את גילה טרם הכירו. מלחמת העצמאות
הייתה בראשיתה. גילה ואני היינו בקשר איתן, אך החתונה נערכה בתל-אביב רק
בסוף אוקטובר 8491, לאחר כיבוש באר שבע על ידי חטיבתנו (הנגב).
והרי התרגום:
לילדינו הכה יקרים ונערצים, דוד וגילה, בגעגועים אינסופיים. הוריכם אוזיאס
(יהושע) ולוצ'יא (לאה)
91 בינואר 8491
אמא ואבא היקרים, שנתנו לי כל כך הרבה מכוחם והשראתם