26 / 264
דוד רם
|
26
עם אבא, בבוקרשט, הייתי הולך לסרטים, בעיקר סרטי מלחמה, אבל לא רק. היו
סרטים שראינו פעמיים. ביניהם "הדיקטטור הגדול" של צ'ארלי צ'אפלין (טרם בוא
הנאצים לבוקרשט). "אלכסנדר נייבסקי" על מלחמת רוסיה שוודיה בימי הביניים,
וסרטים צרפתיים על מלחמת העולם הראשונה, בה אבא היה לוחם פעיל. בהשראת
סרט צרפתי כזה כתבתי מערכון, שהוצג בבאר שבע על ידי ידידי נתק'ה ביום העצמאות
6591. ראה פרק "מה כתבתי".
ככל שהייתי פנוי היה לי קשר טוב עם אבא. סיפר בדיחות של הומור עדין בצרפתית,
חוויות מבית הספר לאגרונומים באיזמיר, ובנוסף הראה לי דרכי הרגעה וטיפול עצמי
בגוף, שנלמדו על ידי החיילים לאורך שנים בחפירות האומללות של מלחמת העולם
הראשונה, בהם חיו מיליוני אדם חיי עכברושים.
למי שלא יודע או לא זוכר, באותה מלחמה לחמו יהודים נגד יהודים כאזרחים נאמנים
של ארצותיהם.
אבא נפטר בגיל 68. לא היה חולה, אך מודעותו נחלשה, והוא נמוג לאט לאט.