לא אגדה - דוד רם

114 / 264

דוד רם | 114
צינורות חדשים להחלפה, ושמחה שילוני עם "חיות הנגב", ואני עם מעט מאנשיי,
פתחנו במלאכת התיקון בשעה מוקדמת. ידי הרתכים בערו ללא הפוגה.
Who is in ואז הופיעו הבריטים עם שתי שריוניות קלות. הם שאלו מי המפקד:
?. שמחה ניצב מולם עם כל יתרונותיו. לעומתי, שידעתי מעט אנגלית, שמחה, charge
בוגר לא מעט מכולנו, קר רוח, שקול, אמיץ ודובר אנגלית היטב, לקח על עצמו את
מלאכת הדוברות. האנגלים, תוך שהצביעו לכיוון באר שבע, הודיעו לו כי 000,2
ערבים מתרכזים שם ועומדים לתקוף אותנו, כי הם חוששים שאנו עומדים לתקוף
את העיר. הבריטים דרשו שנסתלק עם הסטנים והברנים (המקלעים הקלים) שהסתרנו
בצינורות לפני שהם ייאלצו לפעול.
שמחה הסביר להם שאין לנו כל כוונה לתקוף, שחצרים יבשה ממים, וכפי שאפשר
לראות כל מה שאנו עושים זה תיקון לטובת הזרמת מים ליישוב מבודד. נפנה את
המקום עם תיקון הצינור, הבטיח.
שמחה ניהל שיחה שקטה ומשכנעת, ומשך זמן. הרתכים של חצרים עבדו בינתיים
במרץ וללא הפוגה והעבודה הושלמה. לא נורתה אף ירייה ונשקנו המוסתר לא הוחרם,
דבר שנעשה לא פעם בארץ וגם בנגב (ראה קרב עימארה). הבאנו את בחורי חצרים
הביתה, המים הוזרמו והמיכלים מולאו.
כשעמדנו לחזור למשמר הנגב הופיע בשער הקיבוץ טנק כבד, מסוג קרומוול, ככל
הנראה להפגנת כוח ואזהרה, סב על עקביו והסתלק בעננת אבק. היה זה יום של נחת.
קיבוץ חצרים, שהוקם על ידי צעירי "מחנות העולים" ו"הצופים" הירושלמים היה
מקום קטן בעל רוח איתנה. כל פעם שהגעתי אליהם לחידוש אספקה ועידוד, מצאתי
אותם במצב רוח מצוין והם טענו שהם לא חסרים דבר. באתי לעודד ויצאתי מעודד.
היום, שנים רבות אחר כך, חצרים הוא מקום יפהפה ומשגשג.
חצרים (קלטה)