לא אגדה - דוד רם

119

לא אגדה

יוסק'ה פיצ'ארסקי, חבר קיבוץ רבדים (הוקם ב-41 בפברואר 74' בגוש עציון).

לאחר שנערך מפקד חגיגי של כל "הכוחות", בירכנו את הכפר ברייר במספר פגזי

מרגמה. מטוס קל חג מעל היישוב החדש ונופף בכנפיו לברכנו. ברייר הבינה

שחגיגותיה נתונות בספק. הלא הפעלנו את הנשק הציוני הישן, אך היסודי והיעיל

ביותר: ההתיישבות.

אני לתומי חשבתי שהיישוב שהקמנו יישא את שמו של אברהם, המקלען שנפל שם.

המג"ד משה נצר הסביר לי שלנו אין שליטה על כך. יש ועדה במחלקת ההתיישבות

של הסוכנות היהודית, והיא אשר תקבע. על כן, אברהם יהיה שם המבצע.

לאחר הקמת ברור חייל. אני צופה אל הכפר ברייר מאחורי

חומת העפר שהוקמה סביב היישוב

www

הכפר ברייר, הגדול, החמוש והחוגג את ניתוק הנגב, הוטרד על ידינו מדי פעם, תוך

חיפוש הדרך העוקפת לצפון בימי חורף של בוץ ומכוניות שוקעות. הפעולות מוגבלות

כי חומר הנפץ בידינו בכמות מגוחכת.

אומרים שהגיעו מוקשים. עכשיו נוכל לרוקנם ולצבור כמות חומר נפץ לפעולה. חלק

נותיר למיקוש. כנגד ברייר חייבים לבצע פעולה רצינית ולא, תאבד לנו הדרך לנגב.

השאלה עם מי נבצע. אך אסור לשאול שאלה כזאת. ייצאו כל אשר ידיים ורגליים

להם. אין אפשרות לברור.

- אתה סומך עליהם, על הירוקים? שואלים אותי.

- כן, בדבר אחד. הם הבינו סוף סוף מה זה לשנוא ולהרוג, וגם לבצע את זה. הבעיה

הרצינית היא מאין נרכז את היחידות ואת כלי הנשק הדרושים, מבלי לרוקן את הנגב

מיחידותיו ונשקו. הלא אין בידנו אף לא יחידה אחת שלמה, מלאה. הן מתפוררות