

דוד רם
|
124
מוזר למדי שהגרמנים עברו את כל אותה מלחמה, כשחיל הרגלים שלהם היה מצויד
ברובה די פרימיטיבי. לא הייתה בו מחסנית ובתושבת מתחת לבריח ניתן היה לטעון
רק חמישה כדורי 29.7 מ"מ. ברובה האנגלי המוכר לנו הייתה מחסנית נשלפת ובה
01 כדורים. הגרמנים חשבו על חיסכון בתחמושת, וממילא הם בנו בעיקר על תנופת
השריון, התותחנות וחיל האוויר.
אכן משלוח הנשק מצ'כיה, שכלל אלפי רובים, מאות מקלעים וכמיליון וחצי כדורים,
בא במועד קריטי ושימח אותנו. באותה עת המצב המדיני היה מסוכן מאוד. ממשל
ארצות הברית, בהמלצת שר החוץ ג'ורג' מארשאל, עמד לבטל את ההכרה בישראל,
או כדברי השר: "אם לא נבטל את ההכרה רשמית, יהיה עלינו לשלוח חיילים להציל
את היהודים המסכנים". למזלנו הנשיא טרומן לא ביטל את ההכרה.
אם יש מי שחושב שאצ"ל, לח"י וההגנה סילקו מהארץ את האנגלים, הוא טועה בתום
לב. האימפריה הבריטית כבר הייתה בתהליך היסטורי ברור של התפוררות, וארצות
הברית וברית המועצות כאחת התחרו על תפיסת מקומם של הבריטים. זו הייתה
הסיבה להכרתן המהירה במדינה היהודית. כמובן שאין דבר זה מפחית כלל מצידוק
וערך המאבק של יהודי ארץ ישראל נגד הבריטים.
הסובייטים זכו לתקופה של מעורבות ממשית רבת שנים במצרים ובסוריה, אף עד
היום הזה. בתוצאות של מעורבות זו נתקלנו ושילמנו מחיר יקר, במלחמות ההמשך
עם מצרים וסוריה.
אני מבקש להדגיש: האצ"ל והלח"י פעלו כמעט אך ורק במישור הצבאי ובחרו בטרור
אישי כאמצעי מועדף. מוסדות היישוב הנבחרים אז, שההגנה ובתוכה הפלמ"ח סרו
למשמעתם, פעלו ללא הרף בארבעה מישורים:
1. התיישבות חקלאית בכל הארץ, לעיתים תוך מאבק אזרחי קשה כולל נפגעים
וקורבנות (בירייה, גבעת חיים), בהנחה מוצדקת שנקודות ההתיישבות יתוו את מפת
המדינה בעתיד.
2. עליה ב' משמעותית. מאבק מתמיד להבאת עולים "בלתי לגליים" ארצה, בים
וביבשה. במסגרת מאבק זה העלינו כ-07 אלף עולים תוך עימות עם המשטר הבריטי,
לעיתים אלים מאוד ועם קורבנות.
3. מאבק מדיני של הסוכנות היהודית מול המנדט הבריטי וניסיון לרתום מדינות
אוהדות.
4. מאבק מזוין מבוקר, תוך בנייה מתמדת של כוח עברי צבאי, במחתרת, כבסיס
לעתיד, ביבשה, ובמידה מוגבלת, עקב הנסיבות, אף באוויר ובים. מחודש מאי 1491
היה הפלמ"ח הכוח המגויס של ההגנה, יום ולילה, לפקודת מפקדה ארצית.
בראש אותה מפקדה ארצית עמד הרמ"א משה סנה (קליינבוים), מחשובי הציונים
הכלליים דאז. היום, אם תשאלו עליו, יאמרו לכם, פשוט מחוסר ידיעה, כי הוא היה