115 / 264
115
|
לא אגדה
עשרה ימים בכביש החוף
כביש החוף, האפשרות היחידה שנותרה לנו, בהיות הכביש הפנימי לניר עם מנותק
עתה, היה כביש קשה ובעיתי מאוד עבורנו. כביש זה היה חיבור של העיר עזה לצפון,
ועבר דרך כפרים ערביים השולטים על התחבורה בו, ממש מקרוב.
יישובינו בקטע שמצפון לעזה היו קיבוץ יד מרדכי (על שמו של מרדכי אנילביץ',
מפקד מרד גטו וורשה), ששכן על הכביש ממש, כעשרה קילומטר משכונותיה
הצפוניות של עזה, וצפונה משם, לאחר כשלושה קילומטר, פנתה דרך עפר בת מספר
קילומטרים עד קיבוץ גברעם.
כביש זה היה בשימוש שוטף של כולם, לכאורה. אנגלים וערבים בעיקר, אבל גם
שלנו. אלא שאנו, כפי שכבר הזכרתי, היינו שם כ"ברווזים" במטווח. הסביבה שפעה
פרדסים שהעניקו מיסתור טוב לכל פעולה עוינת, כגון מארבים ומוקשים חשמליים
סלקטיביים, שנועדו לכלי הרכב שלנו בלבד.
אני זוכר איך באחת מהובלות שיירה צפונה הבחנו בחפירה טרייה בכביש. פקדתי על
פאלח (ניסים) החבלן לרדת ולבדוק בזהירות מרבית אפשרות של ניתוק חוטי החשמל.
פאלח, עלם גבוה, נאה ומקורזל שיער, התקרב לבדוק, ואז המוקש הופעל בטרם עת.
במשך מספר שניות הסתיר אותו ענן הפיצוץ מעיני. שנייה אחר כך כבר ראיתי אותו
שב אל המשוריין בריא ושלם (אם הוא לא פרש בינתיים, הוא עד היום עורך דין בחיפה
ועוד אספר עליו בהמשך).
המשכנו להתקדם. לפנינו פוצץ מעביר מים מתחת לכביש. החומר שהופעל היה מועט
ושברי הכביש שבו וצנחו אל חיק מקורם וסתמו את הנזק בעצמם. נותרה מהמורה
קלה, לא יותר. המשכנו לנסוע, לאט, תוך צפייה דרוכה על הדרך. כדורים שרקו פה
ושם, אבל לא השבנו אש. שמרנו תחמושת עבור הכפר העיקרי, "ברברה", שבהמשך
הדרך. היה זה כפר ברברי לחלוטין, שדפנות בתיו ניצבו ממש בשולי הכביש.
כוחותינו מעולם לא עברו ב"ברברה" ללא אש כבדה. היו משוריינים שניזוקו על ידי
המוקשים, אך המשיכו לנוע. היו שעמדו מלכת ונגררו, לעתים תוך חיפוי אש שלנו.
לוחמים נפצעו ונהרגו על ידי ירי או פיצוץ ליד משוריין. לא הייתה עוד אפשרות
מעשית לעמוד באבידות ובאובדן המשוריינים. בלחימה "בלתי-הוגנת" זו, עברנו 01
ימים של אבידות יומיומיות. היום העשירי בכביש החוף חתם, חסם גם נתיב זה. עתה
הניתוק של הנגב היה מוחלט.
ביום העשירי, האחרון לניסיונותינו לפרוץ דרך הכביש, נעה שיירה כבדה ומסורבלת
מרחובות, בסיס האספקה של הנגב, עם מטען אזרחי נכבד, כולל שני משוריינים
גדולים נושאי חביות דלק, וכרגיל, משורייני לוחמים לאבטחה. הדרך עברה בתוך
כפרים ערביים, כמעט רצופים, ואף דרך "ברברה" הידוע לשמצה והמצויד כהלכה.
משוריין עמוס דלק עלה על מוקש חשמלי גדול והתהפך. משוריין הדלק השני ניסה