לא אגדה - דוד רם

דוד רם

110

כפתיחת דף חדש עם הכפר ברייר, וכן בשל החבלות הקבועות בקווי המים, הוטל

עליי להיכנס אל הכפר באור יום ולפוצץ באר מים סמוכה לכביש. יצאתי עם כוח

קטן, שני משוריינים שהיו כבר כלים די ראויים במושגי הזמן ההוא, ועמי שני נהגים

וקצין חבלה, אהרונצ'יק, אלא מי? חוץ מזה הוספתי גם שני רובאים לכל משוריין.

נסענו במהירות, היות שבגלל הכביש המישורי נחשפנו לצופי הכפר ממרחק של יותר

מ-006 מטר.

הם לא הספיקו להתארגן לחסימה, ובתחילה נורו אלינו רק מספר יריות בודדות. בקרבת

הבאר שנבחרה כמטרה הייתה רחבה קטנה שאיפשרה לנו לסובב את המשוריינים

לכיוון דרום, מוכנים לנסיגה. הצבנו את כלי הרכב כך שחסמנו את הראות אל הבאר

מן הצד העיקרי של הכפר ואהרונצ'יק ירד עם המטען המוכן, שלשל אותו בחבל אל

פנים הבאר והפעיל אותו. הכל התרחש במהירות וללא הפרעה. נשמעו יריות רובים,

לכאורה חסרות תכלית, ולא היה צורך להשיב אש. אהרונצ'יק שב אלינו ופתחנו

בנסיגה.

אלא שכלי הרכב התנהלו באיטיות מפתיעה. הנהגים המנוסים בדרכים השיבו לשאלתי:

"הצמיגים מנוקבים, אבל אנחנו יכולים להתקדם". וכך נסוגונו, לא במהירות שנכנסנו

ותוך חילופי יריות בודדות, חסרות משמעות. הייתה זו פעולה של מה בכך, אבל הכפר

ברייר הופתע והוזהר, והקשר צפונה חודש. לא בלי בעיות אמנם, אבל נמשך.

היה זה בסוף חודש מארס, אולי ראשית אפריל, כשהגיעו לנגב כוחות חדשים. ישראל

כרמי, בעל ניסיון בצבא הבריטי, הוביל פלוגת ג'יפים חמושה היטב שמנועיה שקטים

להפליא.

במארס 84' הוקמה בפועל חטיבת הנגב. מטה החטיבה התמקם במחנה צריפים קטן

מעל לניר עם, ששימש מחנה של חברת "מקורות" בעת הנחת קווי המים.

עתה היינו מצוידים טוב יותר ועמדנו לערוך פשיטת לילה על הכפר ברייר מיודענו,

ולפוצץ בו את תחנת הקמח, מבנה גבוה עשוי בזלת שחורה, אשר שימש את כפרי

הסביבה. הייתי אמור לחדור עם מחלקה מתוגברת לאבטחת אזור הפעולה סמוך לתחנה,

וכיתת חבלנים נועדה לפוצץ מספר מטענים באופן סימולטני. לא היינו יכולים למוטט

את המבנה בעל שתי הקומות עם חומרי הנפץ שהיו בידינו, אך יכולנו לגרום לו נזק

ניכר ולשבש את פעילותו. סיוע עמד להינתן לי לצורך חיפוי בעת הנסיגה ומעין רתק

לפני הפריצה. כמו כן היו לנו כבר מכשירי קשר לתיאום המהלכים.

ההתייעצות העיקרית הייתה עם ישראל כרמי בעל ניסיון במתן אש מעל לראש. הלילה

היה גשום וראינו בכך יתרון. חורף 84' התברך בגשמים עזים ולפני היציאה הוחלט

לערוך סיור קצר לבדיקת הערוץ, העמוק יחסית, העובר כ-005 מטר לפני הכפר.

כשהסיור שב ממשימתו הוא דיווח כי הערוץ עולה על גדותיו ולא סביר לחצות אותו

בבטחה. הפשיטה בוטלה.

כעבור יומיים, כשוך הגשם וההצפות, יצאתי להוביל שיירה לצפון ובחזרה דרך ברייר.