לא אגדה - דוד רם

131

לא אגדה

הכבושה. הצענו להם למסור את נשקם כדי למנוע תקיפה. התנהל משא ומתן עד

שעות החשיכה ולבסוף לא תקפנו. באותו לילה הכפרים ננטשו.

באשר לכפר דרום, קטונתי מלתאר פרשת גבורה נדירה ומתמשכת זו, כי לא הייתי

שם. ארשום רק מספר מילים. היישוב הפעוט הזה הוקם במסגרת עליית 11 הנקודות

שהוקמו בנגב במוצאי יום כיפור 6491, על ידי גרעין של הפועל המזרחי. על אותו

לילה היסטורי כתבתי בפרק זעם הים.

שטחו של כפר דרום היה כה קטן, עד שבימי קרבות קשים ומצוקה חמורה במזון

ובתחמושת, כאשר ניסו מטוסינו הקלילים להנחית להם משהו תחת אש מקומית או

מצרית, כמעט כל מטען נפל מחוץ לתחום הגדרות. גם ניסיונות חילוץ פצועים או כל

סיוע אחר הותקפו באש או בהפגזה.

בנגב היו מספר יישובים של הציונות הדתית. מלבד כפר דרום היו גם סעד, בארות

יצחק ותקומה. הם היו ציונים. הן בנגב והן בעמק בית שאן הם היו מתיישבים מסורים

ולוחמים נחושים. היינו איתם בקשר מצוין וכיבדנו אותם כפי שהם כיבדו אותנו.

בחלקם, עמדו בהתקפות כבדות ביותר, לעתים חסרות סיכוי הישרדות, דוגמת כפר

דרום, בארות יצחק וטירת צבי. אז לא העלינו כלל על הדעת את דמותו של הציבור

הדתי הקיצוני, אותו אנו מכירים היום.

באותו יום, ה-31 במאי 8491, כשגדודנו סיים עוד יום לחימה מוצלח - פתיחת הדרך

לצפון וטיהור הסביבה העוינת לוחמת לקראת הפלישה הוודאית של מדינות ערב -

הותקפה כפר דרום על ידי כוח מצרי רגלי בסיוע שני טנקים. הכוח נהדף.

ב-8 ביולי 84', לקראת סיום ההפוגה הראשונה בקרבות תש"ח, פונה כפר דרום. לא

היו בידינו שתי מחלקות לוחמים הדרושות כדי לחזק את המקום לעמידה אפשרית

מול הפולש המצרי. כמו כן לא היה בידינו נשק נגד טנקים. הפינוי נעשה בלילה,

בחשאי. המצרים לא חשו בדבר. הם המשיכו לתקוף ולהפגיז את הנקודה במשך קרוב

ליומיים. בהיכנסם הם עלו פה ושם על מוקשים. היישוב היה ריק מאדם.

51 במאי 8491

הוכרזה מדינה אך המצב דחוק

ונקראת לפגוש את המלך פארוק

ועמו מטוס ותותח וגם רכב ברזל

ואתה כנגדו צעק: שמע ישראל!

בשדות פלשת סובבת כשמשון עם הלחי

ובידך היה רק הרובה הצ'כי.

"אש!!", שאג מוישל'ה ומחלקתו שילחה אש מן הרובים הצ'כים אל הספיטפייר

המצרי. אלא שהמצרי המעופף כבר הספיק להעלות מדורת ענק באמצע משק ניר עם,