לא אגדה - דוד רם

137

לא אגדה

החמישה. בין החניכים היה גם משה גולדשמידט, לו כולנו קראנו "מוסא". נער גבוה,

יפה עיניים, עם שפתיים חושניות, כמעט נשיות, מהיר תפישה, קשוב ונעים הליכות.

השם "מוסא" התאים לו כמו שאגוז נדבק לקיר. ובכול זאת.

משה-מוסא נולד בדמשק ב-8291. בילדותו התייתם מאמו, ובעוד אביו נשאר בדמשק,

הוא עבר לארץ ישראל ולמד בבית ספר עברי. ב-5391 שב אל אביו בדמשק וסיים את

לימודיו בבית ספר "אליאנס" אחרי שעמד יפה בבחינות בצרפתית ובעברית.

ב-1491, עם שני חברים, החל במסע נועז אל הארץ. בעזרת רועה ערבי חצו השלושה

את הגבול והגיעו לקיבוץ דפנה. בהמשך הגיע מוסא אל פלוגה ב' של הפלמ"ח.

בסיום הקורס במעלה החמישה הגשתי למטה הגדוד הערכה על החניכים, שכולם היו

אז מפקדי כיתות. על מוסא רשמתי: "מדריך מוכשר מאוד, אחראי וקפדן בפרטים.

להערכתי, לא מתאים לפיקוד".

היה זה אחד הכישלונות הגדולים שלי בהערכת יכולתו של חניך. בשני ימי הקרב

הראשונים ביד מרדכי, מוסא, שהיה כבר מ"מ, חולל שינויים והפתעות בבלימת

הסתערויות המצרים. בין היתר פקד לנצור את האש עד שהרגלים יהיו קרובים ממש,

ואז, בפיקודו, היו עולים חשופים מעל לעמדות וקוצרים בתת מקלעי סטן בצועדים

המסתערים כבעדר כבשים. ביום השני מוסא נפגע מצרור כדורים. שני מוליכיו אל

המרפאה והוא עצמו נהרגו על ידי פגז של תותח.

אנשי יד מרדכי, פגועים קשה בהרוגים ופצועים, מותשים, לאחר לחימה עיקשת של

חמישה ימים, פונו אל גברעם בסיוע "חיות הנגב", אור ליום 42 במאי 8491. כאשר

העיר הערבית מג'דאל (לימים מגדל גד והיום אשקלון) נכבשה ללא קרב של ממש,

גיבור יד מרדכי.

נספרו שם כ-004 מצבות של חיילים מצרים, עליהם נחקק בערבית

משה (מוסא) גולדשמידט