לא אגדה - דוד רם

132 / 264

דוד רם | 132
שם חנתה עכשיו פלוגתי וגם מטה הגדוד. גם מטה החטיבה שכן לא הרחק, במחנה
מקורות. כל זה היה האגף הכי קרוב לקווי המצרים, בגזרה הצפון מערבית של הנגב.
- חכו רק לפקודה שלי. כשהספיט (המטוס) יהיה נמוך ממש. אף רגע לפני זה. ואז
ביחד... אשש!!.
המחלקה שוב ירתה כמעט ביחד. זה לא עזר הרבה. הספיטים נעו בשמיים ללא
הפרעה. מוישל'ה, ידידי מכפר יהושע, מפקד מחלקה בפלוגתי, היה נחוש ומנוסה.
כולנו חשבנו שאש מרוכזת של מחלקה עשויה לפגוע בנקודה רגישה במטוס. עשויה
אולי, והיו מקרים שאירעה פגיעה. עד כמה קריטית?!!
מה שברור, לא כל כדור רובה מודע לתפקידו. חיילים ותיקים, בייחוד כאלה שנשארו
בחיים, אומרים שלכל כדור יש כתובת וכל עוד אתה לא ברשימת הכתובות, אין לך
מה לדאוג. אני, ששהיתי אותו בוקר עם מוישל'ה באותה שוחה, יריתי למרבה הגיחוך
באקדח שלי. כנראה שזה נותן עידוד כלשהו.
מרדפי המטוסים המצרים לאור היום היו ממש מגוחכים, אם להתעלם מסכנת החיים.
הם היו רודפים גם אדם בודד על סוס ואף אותי, ובעיקר את כלי הרכב שלי שהיה
מטרה ראויה למקלעיו ולתותחיהם.
הייתי בדרכי מקיבוץ רוחמה לניר עם ונהגתי בעצמי את טנדר הפארגו שעמד אז
לרשותי. המטוס איתר את כלי הרכב וכשהבחנתי בברור כי הטייס "יורד" עליי,
עצרתי, יצאתי מן המכונית ורצתי במהירות שמאלה, עד שהערכתי שיצאתי מתחום
המטרה. נשכבתי וחיכיתי לגרוע ביותר. הטייס היה די חכם כדי להעדיף את כלי הרכב
על פני איזה ציוני עלוב. הוא ריסס יפה את הטנדר שלי ונעלם, ודאי כדי לדווח על
ה"קרב". נשמתי לרווחה וחזרתי אל הפארגו המסכן.
הדלת שהשארתי פתוחה נסגרה תוך תלונות וחריקות מחאה. הדלת האחרת לא נפתחה
יותר. החלון האחורי הקטן של תא הנהג קיבל צורה של כוכב שבת. בחלון הקדמי היה
חור, אך הוא לא נופץ. הטנדר היה נראה כלאחר קרב, דומני, יותר מן המטוס המצרי.
סובבתי את המפתח. המנוע דיבר כרגיל.
- בן-חייל, תודה רבה, החמאתי לטנדר. מים ושמן לא בדקתי. מוטב לזוז, שמא טייס
הספיט ישוב לוודא חיסול. זה נשמע כמו צ'יזבט (מעשיית כזבים), אבל זה מה שהיה.
השמיים היו בידי המצרים. מטוסי הקרב, לאחר הטלת הפצצות המעטות שלהם, חיפשו
משהו להשתעשע בו ולדווח על מעללים. את מטוסי הדקוטה להפצצה ממש הם שמרו
לטיפול בתל-אביב.
פלוגתי חנתה ליד מטה הגדוד בניר עם. המצרים ידעו שיש במקום מפקדה והיא
הייתה נתונה להתקפות. המחלקות בגברעם ויד מרדכי היו עתה מנותקות והן הפכו
לפלוגה בפיקודו של גרשון דובנבוים (דבמבם) הג'ינג'י.