לא אגדה - דוד רם

183

לא אגדה

"המרד על הקיין" הייתה הצלחה גדולה. אותה עת, בתיאטרון רפרטוארי, לעבור את

הצגת ה-021 נחשב שלאגר (להיט). עם ההצלחה בתל אביב ובביקורת, נדדנו בכול

הארץ.

באותה שנה ידידי עודד מכפר יהושע, תרצה אשתו ושתי הילדות ניצה ונוני, התגוררו

במושב גילת בנגב. כאשר "המרד" הגיע לבאר שבע, הם באו לראות ולברך. היה זה

מפתיע ומרגש. הצגנו גם בכפר יהושע. בסוף ההצגה נערכת מסיבת רעים של קציני

ה"קיין", לחגוג את הזיכוי של הנאשם, לוטננט סטיפן מאריק בגילומי. פיטר פראי,

ואני

You are my sunshine

הבמאי, הציע שנשיר את הפזמון האמריקאי הנפוץ

תרגמתי אותו לעברית:

את קרן אור לי, בת קרן אור לי,

את מאירה לי, ביום סגריר...

מכיוון שהתרגום לא נרשם בשום מקום, אינני זוכר את ההמשך. לעומת זאת את

המילים באנגלית אני זוכר עד היום.

You are my sunshine, my only sunshine

You make me happy, when skys are gray

You'll never know dear, how much I love you

So please, don't take my sunshine away

בתיאור ימי התיאטרון שלי אינני שומר על סדר כרונולוגי. אני מעדיף הקשרים.

כללית, הווירוס שאחז בי ממש רק בשנת 2591, תקף אותי הרחק בכיתה ב’ בבוקרשט.

הייתה לי תמונה מצהיבה, שאבדה לי ברבות השנים.

משמאל: שלוימל'ה בר שביט, ליצן המלך,

מסקין, המלך ליר, דוד רם, דוכס אולבני,

נאוה שאן, ריגן בת המלך

מימין: דוד רם, דוכס אולבני, גדעון זינגר

(הכרוז), ישראל בקר (אדמונד)