לא אגדה - דוד רם

דוד רם

188

www

ב-7591 הועלה ב"הבימה" מחזהו של ברטולד ברכט "חזיונותיה של סימון מאשאר"

בבימויו של ישראל בקר, שחקן מצוין ובמאי. במהלך השואה בקר נמלט בקפיצה

מרכבת המוות, ועתה ביים מחזה המתרחש בתקופת הכיבוש הנאצי בצרפת.

סימון מאשאר, ילדה בת 21, מוצגת על ידי ברכט כדמותה החדשה של ז'או ד'ארק,

המצווה על הצרפתים את ההתנגדות. היא, בדומה לז'אן ההיסטורית, מקבלת את

ציוויה ממלאך. היה שם מגוון רחב של שחקנים בתפקידים לא גדולים, בעוד ליאורה

ריבלין המוכשרת בתפקיד סימון מובילה את ההצגה. ישראל בקר עצמו שיחק את

המלאך המדבר אל סימון ממרום הבמה (השמים), ואילו אני שיחקתי את הקצין הנאצי.

היה זה תפקיד ללא טקסט, פרט לזעקה נוראה בשעת פיצוץ על ידי המחתרת הצרפתית

! (מה קרה). אך עיקר הופעתי

Was ist loss

), אז זעקתי בגרמנית

La Resistance

(

הייתה בעיר כבושה, בה אני סוקר, ללא מילה אחת, את האזרחים החשובים. זאת כדי

להעריך מה טיבם וכיצד ניתן לנצלם לטובת ה"רייך". מעין מיון. בקר הבמאי, אמר לי:

"קח את כל הזמן שאתה רוצה, אל תמהר, תחיה את הדמות בכל שנייה".

קשה לי היום להעריך במדויק את זמן הסצינה. אני חושב שהיו אלה 7 עד 01 דקות

בדממה מוחלטת, כשרק צעדי האיטיים להכעיס והמודגשים בנקישות בודדות במגפיי

הדהדו באולם. זהו זמן אינסופי על הבמה.

בחזיונותיה של סימון מאשאר

של ברכט, הבימה 7591