Background Image
Table of Contents Table of Contents
Next Page  186 / 264 Previous Page
Information
Show Menu
Next Page 186 / 264 Previous Page
Page Background

דוד רם

|

186

רגלים ללא סיוע, והן חוסלו במהירות.

התמונה החלה להתבהר. לאחר הפגזת הלילה הצפופה יחסית, הצבא המצרי פתח

במנוסת בהלה מערבה, מבלי להודיע כנראה לחיילי המחסום בכניסה. בתוך העיר

גילינו אנדרלמוסיה, שטרם ראינו דוגמתה. עשרות מכונית הפוכות בתעלות הדרך,

אולי מכורח הבריחה הלוחץ. מחסני ציוד נטושים בשלמותם.

עם ערב הועלו מדורות והדהדו זמירות של חיילים. חיים בר-לב כינס אותנו ואמר

שהמבצע הסתיים. סיירינו כבר צופים פני תעלת סואץ. אך לצערנו אירעה תקלה

נוראה. מארב של פלוגת טנקים שלנו, בפיקודו של בריל, חיסלה פלוגת טנקים

אחרת שלנו, שבאה מכיוון אבו עגילה, מתוך טעות בזיהוי. 63 אנשי טנקים מצאו

את מותם מאש כוחותינו. כואב לחשוב, אך דברים מעין אלה קורים בכל המלחמות.

אחת הטעויות הייתה, שבראש השיירה שהושמדה נסע ג'יפ שלל מצרי. מישהו

חשב להתהדר במלקוח. בנוסף הטנקים משני הצדדים היו שרמנים אמריקאים וצבע

ההסוואה היה מידברי לכולם.

חיים אמר לי שאני ונתק'ה ידידי יכולים לקום ולנסוע, כי איננו רשומים בשום מקום.

החזרנו את הנשק, אבל אני נטלתי לביטחון ולמזכרת רובה רוסי מיוחד, סגור לחדירת

חול המדבר.

שבתי לתיאטרון, לא כגיבור. היה זה בשבילי דבר מובן מאליו וכך ראו זאת כמעט

כל חבריי, בתיאטרון ומחוצה לו. כאן המקום להזכיר את שחקן "הבימה" שלוימל'ה

בר שביט. תוך ימי מבצע סיני, ביודעו שאני שם, הוא הגיע לצריף בו גרה משפחתי

הקטנה, גילה, נדב בן השבע וחצי ובתי נועה בת החודשיים, לשאול לשלומם ולברר

אם הם זקוקים לכסף או עזרה כלשהי. הוא היה היחיד. טוב, הוא הרי היה בצ'יזבטרון

של הפלמ"ח ובמלחמת תש"ח הם סבבו בכל הנגב, בתנאי שדה, ואף עלו על מוקש.

אני רדפתי אחריהם ככל שיכולתי, להנאתי. בת דודי, כרמית, הייתה אף היא בלהקה.

איפה היה הצריף שלנו, ומה משמעותו בלב תל-אביב?

ביתנו נועה נולדה בתקופת "הצריף". הייתי מרותק לכל תנועותיה ולראשה הבלונדי

ממש. לפעמים, במקום לנוח בצהריים, הייתי מתבונן בה מוקסם. אין בידנו תמונה

מאותם ימים. מדוע חיכינו כ-7 שנים לאחר לידתו של נדב? היינו עניים, ממש.

בחופשת הקיץ גילה נאלצה לעבוד בקייטנה בבני ציון, ואילו אני, יחד עם חברי נתק'ה,

זה המשוגע ממבצע סיני, שמרנו בלילות תמורת שכר ב"שדות" הנפט בחוליקאת.

סיפור הצריף. באיזור החולות בצפון תל אביב, בשנות השלושים המאוחרות, שכן

" הצ'כית ב"קיבוץ עירוני". מנחם כ"ץ,

Blau Weis

בצריפים אלה גרעין של תנועת "

אדריכל גנים, היה היועץ החקלאי של הקיבוץ. כאשר הקיבוץ התפזר מנחם כ"ץ קנה

את הצריפים והקרקע. על הקרקע הוא פיתח משתלה מגוונת ובעלת שם שפעלה

במשך שנים רבות. את חדר האוכל של הקיבוץ שיפץ היטב והפך לדירה "מרווחת"

למשפחתו. את שאר הצריפים סידר במידה מתקבלת על הדעת והשכיר בשכר דירה