46 / 264
דוד רם
|
46
כפר יהושע
ארץ ישראל נקנית בייסורים, כידוע.
זהו קץ התלאות.הגענו - כפר יהושע!
כפר יהושע, חשבתי, האין זה מוזר
כי על שם אבי הקימו פה כפר!
בן-נון יהושע היה גנרל.
יהושע אבי היה רב סמל.
רציתי לדעת ושאלתי חבר.
הסתופף כאן, הסביר לי, יהושע אחר.
יהי כך, הסכמתי, כיצד אוודא?
נטלתי טוריה וארד השדה.
עם הנץ החמה וכלחוך השור
נוספו לי מכרים, מכרים לאין ספור.
מזמרה ומקוש, משדדה ומזחלת
ואת חפירה, ובכף יש יבלת.
מחרשה ומגוב ומושכה וסמלון.
בלילות ראשונים התקשיתי לישון.
מגרסה, מאלמת, מקצרה, מכסחת,
בחצי היום נשמתי כבר פורחת.
מעדר, מחלבה, מדגרה ומתבן.
והכל כמובן מתחיל פה במם.
יום אחד, כשהשחר הנץ
גיליתי שתפוח גדל על העץ.
אל הכפר הגענו ב-4 באפריל 1491. היה זה ערב פסח. היה משהו חגיגי, לא מה
שהכרנו בבית. זה כלל לא הפריע. הרי זה חלק מן המהפכה החילוניות.
אין לי ספק, כפר יהושע היווה בשבילי אבן דרך. מן בית ספר יסודי. כל אחד משלושת
המוסקטרים, כך כינו את יצחק, את שבתאי ואותי, צורף כבן בית למשפחה של אחד
המושבניקים. למעשה כל אחד מקבוצת הנוער העולה שלנו הפך לבן בית באחת