

99
|
לא אגדה
לך, לך למדבר
ב-1 בדצמבר 7491 פלוגה ב' של גדודנו, הגדוד השני, ירדה לאזור היישובים גבולות,
ניצנים ורביבים, החלק המיושב הדרומי יותר של הנגב. פלוגה זו הייתה מאומנת יותר,
לוחמיה ותיקים יותר, כולל חניכיי מבית הערבה שעברו לנען. ב-2 בדצמבר ירדה
פלוגתי, ה', לאזור הנגב הצפוני בקו ניר עם, גבים, דורות, רוחמה, משמר הנגב. שתי
מחלקות נוספות הוצבו ביד מרדכי ובגברעם. מטה הגדוד שכן בניר עם. מטה פלוגתי
בדורות. פלוגה ח' של גדודנו נותרה באזור ירושלים וחדלה להשתייך לגדוד. לפיכך
החזיק הגדוד בשתי פלוגותיו בכל מרחב יישובי הנגב. למעשה שתי פלוגות אלה, יחד
עם כל היישובים ואנשיהם, הפכו ליחידה מנהלית ביטחונית כלכלית אחת. על מטה
הגדוד היה לנהל מעין יחידה מרחבית אחת, כולל משטרת היישובים העבריים.
מבחינה קיומית היו שתי בעיות עיקריות. האחת, אבטחת קווי המים בכל המרחב.
השנייה הייתה אבטחת התחבורה כזרם דם חיים בכל המרחב, ובמידה מכרעת הקשר
עם ארץ ישראל כעורק אספקה כלכלי אזרחי וצבאי.
קו האספקה היה מרחובות לניר עם בשני הכיוונים. בתחילה כלי רכב מבצעיים לא
היו בידי הפלמ"ח כלל. אני כמ"פ, למשל, כדי שאוכל להגיע אל בסיסי הפלוגה
(הקיבוצים) או לסיור, קיבלתי משאית שלושה טון עם נהג, גידי, ספורטאי צעיר
קטן גוף ואתלטי, ששירת בצבא הבריטי ביחידת קומנדו. הבעתי בפניו את הערכתי
למיומנותו ולהישרדותו במלחמת העולם הקשה.
- כן, הוא אמר, אתה יכול להיות מאומן ומיומן ומצליח, אבל מספיק כדור אחד קטן
(הוא הדגים בשתי אצבעותיו) ואתה כלום, אתה אינך.
למרבה הטרגדיה והצער, גידי ונהג נוסף מאנשי דורות, חנן, נהרגו באותה משאית
מתקדם בצעדי ענק לגיל 71
משה נצר (נוסוביצקי) ,
מג"ד 2 פלמ"ח