לא אגדה - דוד רם

דוד רם

102

נרשם בשמו בעברית. כל הפגיעות המפורטות, מבחינה רפואית, באנגלית. על פי סוג

הפגיעות ואמצעי ההרג ניתן לשער את מהלך הקרב או ההתעללות. מלבד כדורי נשק

חם נרשמו אבחות חרב, כנראה בתחילה, ובהמשך, לאחר המוות, דקירות סכין, חבטות

אלה וכדומה. היה זה בלי ספק מעמד מחריד ומזעזע. מלבד אסף שכנאי המ"כ, כל

הלוחמים היו חניכיי בבית הערבה. כולם עתה מפלוגה ב' של נמרוד לוויטה.

בישיבה במטה הגדוד עלתה כמובנת מאליה פעולת תגמול נמרצת נגד הכפר הבדואי

שעוט. חשבנו כי אירוע מעין זה ללא תגובה מידית קשה יהיה אות רפיון, ויעודד

התקפות נוספות. המג"ד משה נצר (נוסוביצקי) הביע הבנה לרצוננו לפעולה מידית,

אך הסביר כי הדבר נשקל היטב. בהיות יישובינו, בעיקר הקטנים והמבודדים, לא

מבוצרים כנדרש, נצטרך להשהות פעולה תקיפה ונמרצת עד לקבלת חומרים לביצור

משמעותי.

הכפר הבדואי שעוט, למחרת מסירת גוויות אנשינו, התרוקן מיושביו, שנמלטו כנראה

לחאן יונס.

ב-11. 21. 7491 יצא סיור רגלי בפיקוד המ"כ שייק'ה ספקטור עם ארבעה מגויסים

חדשים לסיור על קו המים המזרחי. המשימה הייתה אבטחה וגילוי מקורות מים

ערביים, לשם "איזון" פגיעות אפשרי כתגמול על ההרס הקבוע של קו המים שלנו.

ישעיהו ספקטור

נפל ב- 74.21.11

יפרח מכתיף נשק ליד קבר שלושה מן

הלוחמים (שניים מן החמישה נעדרו)

כפי שכבר ציינתי, בימים הראשונים בנגב הנשק היה מוסתר ומפורק בתרמילי

הלוחמים. וכשנתגלו לא חמושים הם חוסלו ללא קרב.

במשך יומיים או שלושה לא ידענו דבר על גורלם. ואז הודיעה לנו המשטרה הבריטית

כי מתחת לגשר אבו אירגעיק, הגשר הגדול בואך באר שבע, נמצאו שלוש גוויות

עירומות של נערים, והן במשטרת באר שבע. הם מציעים לבוא לקחת אותן מאוחר,

בחשיכה, ברכב קל (טנדר) המשמש את משטרת היישובים, על ידי נהג בודד ללא נשק.

כל זאת כדי לא לעורר את זעם ערביי העיר. עתה צריך היה למצוא מתנדב, נהג מקצועי.