לא אגדה - דוד רם

101

לא אגדה

המ"כ התלבט והחליט לעבור דרך הכפר. "אני מכיר את המוכתר, יהיה בסדר", אמר.

הם נקלעו שלא בטובתם לאסיפה של הסתה, במהלכה שני שוטרים ערבים חיממו

את האווירה. הנאספים סגרו על הפלמ"חניקים כדי למנוע את התקדמותם. איומים

וחרבות התנופפו, ואז הלוחמים ניסו להרכיב את הסטן המפורק מתרמילה של מרים

שחור, הבת היחידה בכיתה. ההמון חטף מידיהם את חלקי הסטן והחרבות הונפו כדי

לפגוע. בשלב זה הטילו הלוחמים שני רימוני רסס וערבים נפגעו.

בשלב זה התפתח קרב, מרדף או טבח, כשאנשינו חסרי כל נשק.

המפקד אסף הורה: "מי שיכול שירוץ לגבולות להזעיק עזרה". שלושה בחורים הצליחו

להיחלץ ולפתוח בריצה מהירה אל קיבוץ גבולות, ואכן הגיעו. אך הדבר לא הועיל.

המ"כ וחמישה לוחמים, בהם מרים שחור, הוכרעו בחרבות, בירי ובהתעללות קשה.

המשטרה הבריטית, ובהמשך אף חיילים שניסו להתקרב אל הכפר שעוט כדי לחלץ

את הגוויות, הורחקו בירי על ידי הבדואים, והחליטו לסגת. רק כעבור יום נוסף,

כנראה בהשפעת נכבדים ערבים, הותר למשטרה הבריטית לקבל את ההרוגים, שהובאו

בשקיות ניילון שחורות לגבולות.

, שנרשם מפיו של

Reeman

בידי דו"ח בכתב יד, באנגלית, של מפקח משטרה בשם

ד"ר דיאמנט בגבולות וחתום על ידי הבריטי ב-01. 21. 7491. כל אחד מן ההרוגים

ששת הנופלים בקרב/טבח בשעוט

מרים שחור

נפלה ב- 74.21.9

מאיר וינשטיין

נפל ב- 74.21.9

לדר אריה

נפל ב- 74.21.9

יוסף בקרמן

נפל ב- 74.21.9

יעקב זידמן

נפל ב- 74.21.9

אסף שכנאי

נפל ב- 74.21.9