לא אגדה - דוד רם

לא אגדה

הגנה מצליחה. הוא בוודאי היה מונע פסק דין מרבי. ידי משמר הברזל הידועות

לשמצה באכזריותן, החלו אוחזות בשלטון.

משמר הברזל נוסד בשנות ה-02' של המאה העשרים, ביסודו כתנועה דתית עם

נטייה ברורה ימינה. מגמה זו התגברה והקצינה בהתמדה. הדת ברומניה הייתה יוונית

אורתודוקסית. שנאת יהודים הייתה יסוד איתן למשמר הברזל. בשנת 4391 היטלר

החל מעודד ומממן בחשאי משמר אלים זה, מתוך ראית הנולד ושאיפתו לשים יד

על הנפט הרומני, התבואה הנרחבת ואף על המכרות הרבים. אולי כבר אז תכנן את

הפריצה לברית המועצות השנואה גם על הרומנים. באותה שנה, 4391, נרצח ראש

, כפי שסיפר לי אבי באותה שיחה ברכבת.

Sinaia

הממשלה הרומני המתון בעיר

בשנת 0491 פלשה ברית המועצות לפינלנד, שם ספגה מפלות מבישות ובו בזמן

. הייתה לרומניה עילה טובה לקוות לתמיכת

Basarabia

תלשה מרומניה את חבל

גרמניה בהשבת החבל בעתיד, אף שלא הייתה עדיין מודעת לפרויקט הגרמני הגדול

"מרחב-המחיה במזרח".

אכן, השנאה לברית המועצות נשמרה ובאה לידי ביטוי בשלוש דיביזיות רומניות

בפלישה הגרמנית שהחלה ב-22 ביוני 1491. ברומניה שלטה כבר מספר שנים מפלגה

פשיסטית אמנם, אבל "פרווה", מה שנקרא באידיש "לא בשר, לא חלב". פשיזם מרוכך

משהו, מעין רוע מבוקר מעט. בתחילה לא פגעו ביהודים בצורה קשה, אך בהמשך זה

השתנה.

על רקע זה פתח משמר הברזל במרד נגד השלטון הפשיסטי ב-12 בינואר 1491. חיילי

המשמר פעלו בצורה נמרצת במשך שלושה ימים והתקרבו להכרעה. ובהזדמנות זו,

כרגיל בעולמנו, נערכו פרעות ביהודים. בבוקרשט נרצחו כ-003. נתלו במשחטה

העירונית ועל הגויות נכתב "בשר כשר". סופר כי ביער, לא הרחק מן הבירה, רב יהודי

אולץ להחזיק בשמאלו ובימינו את שני בניו. רק לאחר ששני הבנים נורו לעיניו, רק

אז, נורה הרב. בערי השדה נרצחו אלפים. המספרים המדויקים לא ידועים.

אנו גרנו ברחוב קטן בחצר גדולה, מעין "ח" פתוחה אל הרחוב. שערים גבוהים במיוחד

ועשויים כהלכה הגנו על הכניסה. ברחובנו הקטן גרו יהודים, ביניהם בעלי אמצעים

נאותים, אך כמונו, לא עשירים. בית מספר 1 היה בניין יפה ומסוגנן של רופא שיניים

יהודי, שהכאיב לנו לא פעם. אנחנו גרנו במספר 9, ומולנו גרה משפחה גרמנית-

שוואבית. למרבה ההפתעה נשאה את השם קליין, ממש כשמנו. היה שם נער בוגר

ממני, והיינו חברים לכדורגל ושאר תעלולים. ברחוב גרו גם משפחות רומניות וכגולת

הכותרת שכן בו סניף של משמר הברזל ובראשו דווקא אישה, דבר שלא היה מקובל

בימים ההם. כפי שאפשר להבחין, תנועת משמר הברזל הייתה תנועה "מתקדמת".

מנהלת הסניף, שלא לפרסום, לא נתנה לגעת ב"יהודים שלה". היה זה נוהל ידוע

בין שונאי יהודים, בכול מקום כמדומני. בימי הפרעות, 12, 22 ו-32 בינואר 1491,

היינו ספונים בבתינו שבחצרנו היהודית. הצצנו אל הרחוב מאחורי שערינו הגבוהים,