40 / 264
דוד רם
|
40
- זאת אעשה, אבל איך?
- הלא אמרתי לך לא לדאוג. הדוד סולומון עליו השלום דאג לכל לפני הירצחו. הכל
שולם כנדרש, ויש את כל הדרוש לך כגון בגדים, נעליים, כלי מיטה וכדומה.
- ואיך אקח את כל הכבודה הזאת?
- אין בעיה. הלא אתם עליית נוער לגלית, אולי אחרונה, עם אישורים בריטיים. תוכלו
לקחת את החפצים האישיים. גם שלטונות הגבול יהנו מזה, כפי שאתה מבין.
הייתי זקוק לכמה רגעים לקלוט ולהבין, ובעיקר להרגיש את גודל המעשה של דודי,
ושמכאן והלאה אהיה אחראי למעשיי.
- אבא.
- כן, אני מקשיב.
- יש לי בכל זאת בקשה אחת. את התפילין מוטב שלא אקח. במכס ממילא יפתחו
אותם והם יהיו פסולים.
אבא שלח אליי מבט אלכסוני עם רבע חיוך, כאומר: הבנתי אותך, שובב, והמשיך:
- טוב, אז אני אמשיך להניח אותם יום יום, גם למענך.
מאז אני פטור מהנחת תפילין. חבר שלי למסע לארץ אמר לאביו: אני ממילא אניח
את התפילין - בארון.